פסק-דין בתיק ת"ק 004804/04

1.         בתאריך 8.10.03 בשעות הלילה בכביש המוביל לגני התערוכה בת"א ארעה תאונה בין רכבו של התובע לבין הרכב בו נהג הנתבע.

            שני כלי הרכב נסעו ממערב למזרח והתאונה ארעה לאחר שחצו את רמזור רח' אבן גבירול, כיוון נסיעתם.

            לגרסת התובע הוא נסע במסלול האמצעי והנתבע הפתיע אותו כאשר הגיח מאחוריו למסלול הימני בנסיעה מהירה ופגע ברכב התובע לכל אורך צדו הימני של הרכב. ברכב הנתבע פגע הפגוש השמאלי הקדמי.

            לגרסת הנתבע הוא עבר את הרמזור ונסע בנתיב הימני במקביל לתובע ואז שמע קול של שבירה משמאלו. לגרסתו התובע סטה עם רכבו למסלול נסיעתו וכך ארעה התאונה בה נשברה המראה של רכב התובע ולרכב הנתבע לא נגרם כל נזק.

2.         הנתבע כופר הן באחריותו לתאונה והן בגובה הנזק וטוען כי רק המראה נשברה ברכב התובע. הנתבע אישר כי התובע הצביע בפניו על פגיעה בדלת ובכנף ימין אך טוען כי נזקים אלו לא נגרמו בתאונה האמורה וכי על רכבו שהיה בצבע ירוק לא נמצא צבע לבן כצבע רכבו של התובע.

            מטעמו של הנתבע העידו שני נוסעים שהיו עמו ברכב בעת התאונה וישבו במושבים האחוריים של הרכב. עדויותיהם של העדים לא תומכות בגרסתו של הנתבע. העד פרסטיק העיד: "לא ראיתי איזה רכב נכנס לאיזה מבין המסלולים".

            העדה כלל לא יכלה למסור על נסיבות התאונה שכן מה שזכרה כי שמעה קליק שאלה מה קורה והנתבע עצר.

            באשר לנזקים מסר העד פרסטיק כי ראה ברכב התובע מראה שבורה ומעבר לכך לא הבחין בנזקים נוספים ברכב התובע.

            לעומת עדות זו מסרה העדה כי בנוסף למראה השבורה ראתה נזקים בדלת  שברכב התובע ואולם לגרסתה הנזקים לא קשורים לתאונה.

            חשוב לציין כי בניגוד לטענת הנתבע כי רכבו לא ניזוק, העידה העדה "ברכב הנתבע ראיתי שריטות בצד אחרי הפנסים... בערך בדלת הקדמית לא זוכרת את המקום המדויק".

            כן מסרה העדה: "הנתבע ירד ובדק את רכבו וראה שאין לו כלום חוץ משריטות קלות בצד שמאל ... השריטות היו בדלת הקדמית".

3.         הנהגים העידו בפני על נסיבות התאונה וגרסתו של התובע, לגבי אירוע התאונה עדיפה בעיני ומהימנה על פני זו של הנתבע.

            התובע חצה ראשונה את רח' אבן גבירול במסלול המרכזי כשהנתבע נוסע במסלול הימני ומהירותו גבוהה מזו של התובע שאם לא כן לא היה רכבו מגיע למצב בו הוא מקביל לרכבו של התובע.

            הרכבים חלפו במקביל ואני מקבל את גרסתו של התובע על כי רכבו של הנתבע שהיה רכב גדול וגבוה סטה קמעה למסלול נסיעתו של התובע, וכך ארעה התאונה.

            לטעמי האחריות לאירוע התאונה היא על הנתבע אשר סטה עם רכבו למסלול נסיעתו של התובע.

4.         באשר לגובה הנזק מתבססת התביעה על חוות דעת שמאי שנערכה כשבועיים לאחר התאונה. הואיל והנתבע ועדיו  אשרו כי פרט למראה השבורה היו פגיעות פח ברכבו של התובע הרי שהדבר שולל חשד כי הנזקים נגרמו לאחר התאונה.

            הנתבע ועדיו טענו כי הנזקים עליהם הצביע התובע לאחר התאונה ברכבו נגרמו מתאונות קודמות. העדים אינם אנשי מקצוע לקבוע האם הנזקים מקורם בתאונות קודמות אף יש לזכור כי מדובר בשעת לילה ללא תאורה ראויה שתאפשר לבחון את הנזקים.

            התמונות שהציג הנתבע של רכבו שצולם למחרת התאונה מצביעים על שריטות ברכבו ולא רק על השתקפות אור, כפי שטען, והתמונות מחזקות את דברי העדה בדבר שריטות שהבחינה ברכב הנתבע.

            עפ"י מהות הפגיעה ברכבו של התובע ובהיות רכבו של הנתבע רכב גבוה וחזק ברור כי הנזקים ברכבו פחותים מאלו שנגרמו לרכב התובע שכן התאונה ארעה בשל שפשוף, מגע קל בין הרכבים ולא בשל פגיעה חזקה שהייתה גורמת לנזקים אחרים ורציניים יותר.